פרזון- מושב עוב ד ים להתיישבות חקלאית שיתו פית בע"מ נ' כהן יוסף

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

עסקינן בתביעה לפינוי וסילוק יד.

התובעת הינה מושב ושותפות רשומה כדין. הנתבע הינו חבר המושב ובעל משק חקלאי במושב.

התובעת טוענת, כי משקו של הנתבע גובל בשטח מקרקעין המיועד לבנייה ואשר הוקצה לבני המושבים הסמוכים בחבל תענ"ך ובין היתר תושבי התובעת, לצורך בניית יחידות דיור. לטענת התובעת, הנתבע ניצל את העובדה שמשקו סמוך לשטח המוקצה לבניית יחידות דיור ופלש לשטח האמור, ביצע עבודות בנייה והקים בניינים ומתקנים חקלאיים – חממה, בית אריזה ולול בניגוד לחוק. לטענתה, ביום 30.7.96 הוצא צו מינהלי להפסקת בניית החממה בשטח האמור, זאת בשל העובדה שעבודות הבנייה בוצעו בניגוד להיתר בנייה קיים מס' 94-03-14 ובניגוד לחוק. התובעת טוענת, כי הנתבע, בהיותו מזכיר הישוב, הזמין את חברי וועד ההנהלה לישיבה והחתים אותם על פרוטוקול לפיו הוחלט לאשר את בניית החממה בשטח הצמוד למשקו, על אף שהבנייה בוצעה לאחר פלישתו לשטח ובניגוד להיתר הבניה.

עוד טוענת התובעת, כי ביום 12.8.96 שלח פקח הוועדה לתכנון ובנייה מכתב דרישה נוסף לנתבע לשם הפסקת הבנייה, אולם הנתבע המשיך בשלו. ביום 20.8.96 כינס הנתבע את חברי האגודה לאסיפה כללית והאסיפה אישרה את שינוי יעד שטח הפלישה, זאת ללא אסמכתא חוקית ובשעה שהנתבע שימש כמזכיר הישוב. ביום 9.12.96 פנה רשם האגודות השיתופיות בעקבות דיון שנערך אצל שר התשתיות דאז לנתבע, אשר כיהן במועד האמור כיו"ר ועד הנהלת התובעת, וביקש שלא להוציא את ההחלטה האמורה לפועל בשל ניגוד אינטרסים ועניינים. ביום 5.1.97, לאחר שרשם האגודות השיתופיות ערך בירור בעניין, הוא ביטל את החלטת האסיפה מיום 20.8.96.

לטענת התובעת, ביום 21.11.96 בדיון אשר נערך אצל שר התשתיות סוכם, כי מנהל מקרקעי ישראל יטפל בנושא סילוק ידם של הפולשים מהשטח המוקצה הנקרא "שטח מרכז יעל", ובין היתר סילוק ידו של הנתבע מהשטח.

ביום 23.1.01, לאחר שנערך דיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה "הגלבוע", הוחלט ליתן היתר לגיטימציה לבניית החממה אשר בנה הנתבע והנתבע התחייב להרוס חלק ממבנה החממה המצוי בתוך שטח הפלישה, תוך 12 חודשים מיום קבלת ההיתר. לטענת התובעת, משלא פעל הנתבע בהתאם להתחייבותו האמורה, פנתה הוועדה המקומית לוועד המושב בדרישה להריסת החממה בהתאם להתחייבות הנתבע. התובעת טוענת, כי על אף הזמן הרב שחלף לא פעל הנתבע בהתאם להתחייבותו מיום 23.1.01.

לטענת התובעת, מחדלי הנתבע גרמו לקשיים תכנונים בהרחבת שכונת מגורים בשטח המוקצה וביצוע עבודות הבנייה בשטח האמור מתעכב. לטענתה, מעשיו ומחדליו של הנתבע הסבו ומסבים לה נזקים כספים רבים.

לאור כל האמור לעיל עותרת התובעת, כי בית המשפט יורה לנתבע לסלק ידו מהשטח ולהחזיר לתובעת את החזקה בו, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ.

הנתבע מתנגד לתובענה וטוען, כי דינה להידחות. לטענתו, עסקינן בתביעת סרק חסרת בסיס עובדתי ומשפטי אשר נועדה לשם "חיסול חשבונות" בין התובעת ומזכירה הנוכחי לבינו.

הנתבע טוען, כי במסגרת כתב התביעה נטען, כי מחדליו מעכבים את ביצוע עבודות הבנייה במקום. לטענתו, ביום 21.12.04 הודיע מנהל ענף פיקוח של מחוז הצפון במנהל מקרקעי ישראל במכתב למזכיר התובעת מר אליה רחמים, כי גודל שטחו של הנתבע אינו חורג מהשטח המגיע לו על פי התקן. כן צוין במכתב, כי לכל הנמצא מצפון לנחלת הנתבע יש לנתבע היתרי בניה אשר ניתנו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עוד צוין במכתב האמור, כי מרכז יעל המתוכנן נמצא בין היתר בחלקה 37 בגוש 20569 וכי אין למשבצת מושב פרזון נגיעה לתוכנית גוש יעל. לטענת הנתבע, התובעת נמנעה בכוונה מלהתייחס למכתב האמור במסגרת כתב התביעה.

הנתבע טוען לחוסר ניקיון כפיים מצד התובעת. לטענתו, התובענה הוגשה בניגוד לקביעות מנהל מקרקעי ישראל, הבעלים של הקרקע. לטענת הנתבע, התובעת פועלת בחוסר ניקיון כפיים, חוסר שוויון ומתוך ניסיון לחסל חשבונות בין מזכיר התובעת והנתבע.

עוד טוען הנתבע, כי הוא מחזיק בהיתר מיום 23.1.01 לבניית תוספת לחממה, מתבן ולגיטימציה לחממה במגרש 2 חלקה 11 גוש 20569. לטענתו, ההיתר האמור הוצא כדין והתובעת ביקשה להעלימו מידיעת בית המשפט.

לטענת הנתבע, די בנספח ט' לכתב התביעה בכדי ללמוד, כי העיכוב בבניית השכונה מקורו בקשיים רבים מצד הגורמים התכנוניים ומנהל מקרקעי ישראל. לטענתו, מר רחמים אליה אשר הינו מזכיר התובעת והכוח המניע להגשת התובענה, חדל מלייצג את המועצה בכל דבר ועניין ובין היתר בעניין הקמת שכונת המגורים במרכז יעל וזאת בהתאם להודעתו של ראש המועצה. לבסוף פירט הנתבע מקרים המצביעים, לגרסתו, על כך שמזכיר התובעת מתנכל לו באופן אישי.

ראיות

מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר רחמים אליה (להלן: "אליה")- מזכיר התובעת. מטעם הנתבע הוגש תצהיר של הנתבע עצמו. המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. כמו כן, העיד מר בריימוק יצחק (להלן: "בריימוק). בנוסף הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

לאחר עיון במכלול טענות הצדדים והחומר אשר הוצג בפניי מצאתי, כי דין התובענה להדחות, כפי שיפורט.

בין הצדדים בתובענה שלפניי נתגלעה מחלוקת באשר לזכות הנתבע להחזיק בחלקה נשוא התובענה והאם התובעת זכאית, כי בית המשפט יורה לנתבע לסלק ידו מהחלקה.